ט”ו באב
“לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים” (תענית ד’, ז’). כך מתאר רבן שמעון בן גמליאל את יום ט”ו באב.
מה כל כך שמח ביום זה? למה חוגגים את ט”ו באב?
חז”ל מנו מספר רב של סיבות לשמחה זו.
מכיוון שט”ו באב זכה לכינוי “חג האהבה” אנחנו נעסוק בסיבה אחת הקושרת את ט”ו באב במורשת ישראל לחג האהבה והאחדות בציבור הכללי.
ביום זה “הותרו השבטים”. בספר במדבר, כאשר עורכים את המפקד לקראת חלוקת הנחלות לשבטים בכניסה לארץ ישראל יש סיפור מפתיע. 5 אחיות, בנותיו של צלפחד משבט מנשה, דורשות לרשת את נחלת אביהן למרות שהן נשים, ונשים אינן יורשות.
הנימוקים שלהן משכנעים מאוד, והקב”ה אומר למשה: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן.
אבל, מיד אחר כך באים בני השבט, הגברים, וטוענים טענה נגדית: אם בנות צלפחד יקבלו נחלות, ואז יתחתנו עם גברים משבטים אחרים – שבט מנשה יאבד חלק מנחלתו… גם הנימוקים שלהם היו משכנעים, ולכן – בנות צלפחד התחייבו להינשא לבנים משבט מנשה בלבד.
הכלל של חתונה רק בתוך השבט נשמר גם בשנים הבאות. עד שבשלב מסוים החליטו חכמי ישראל שהאיסור בטל ומותר לקיים חתונות בין-שבטיות. או בלשון חז”ל: הותרו השבטים. דבר זה חיזק את הקשר והאהבה בין כלל העם.
איך חגגו את ט”ו באב בעבר?
בעבר, בנות ישראל היו יוצאות לכרמים ביום זה, כשהן לבושות בבגדי לבן. כולן לבשו בגדים שהן שאלו זו מזו. אף אחת לא לבשה בגד משלה. זאת, כדי שלא יבחינו בין עשירות לעניות, וכדי ליצור אחידות ושוויון בין כולן.
הן היו מחוללות ורוקדות בכרמים, והבחורים היו יוצאים לחפש לעצמם בת זוג מבין הרוקדות.
אכן יום טוב !!!
איך ט”ו באב קשור לטכנוקט?
יש לנו ערכת מדע המכונה “כמו זוג יונים”. שתי ציפורים מגנטיות, הנמשכות זו לזו ומתנשקות באהבה.
ומי שרוצה להעשיר את הידע וההבנה, מוזמן להתנסות בסדרה: “חוקרים מגנטיות”.