איך "נולדה" טכנוקט?
אנחנו, אסתר ועקיבא ארבל – מהנדס ומפתחת תכניות לימוד, בהכשרה, ומורים בנשמה. הקמנו את “טכנוקט” בשנת 1996, כמעט בלי שהתכוונו.
הכל התחיל בשנת שבתון – ולא שלנו בכלל. המורה לפיזיקה ביישוב לקח שנת חופשה. מנהל התיכון ביקש מעקיבא למלא את מקומו. עקיבא, שעבד אז כמהנדס יועץ בוועדות בנייה, ולא ממש אהב את העבודה, חשב שזה יהיה מעניין. מה שהפתיע את המנהל הוא, שגם התלמידים פתאום חשבו שזה מעניין: מגמת הפיזיקה בבית הספר הלכה גדלה, ונדמה היה שזה ימשיך כך, עד לשבתון של עקיבא לפחות.
אלא שלמציאות תוכניות משלה. מבצע “ענבי זעם” פרץ, וברגע אחד הכל השתנה: הלילות הפכו לימים, והמקלטים לכיתות. אסתר, שעבדה בחברה למתנ”סים, הציעה לעקיבא להתנדב במתנ”סים בצפון: להכשיר מדריכים, שיעברו במקלטים ויילמדו פיזיקה – דרך משחקים, כמו שרק עקיבא יודע לעשות. וזה עבד – הילדים למדו, נהנו ורצו עוד (מהפיזיקה! לא מהישיבה במקלט…).
אחרי שהמבצע הסתיים, חשבנו שאת הפיזיקה הזו אי אפשר להפסיק (חוק שימור האנרגיה כנראה), ושכדאי להקים חברה שמתמחה בתחום. הקמנו את “טכנוקט” ומאז אנחנו עובדים, יוצרים, משחקים, ולא שוכחים ליהנות.
“טכנוקט” פועלת כבר למעלה מחצי יובל. פעלנו במאות מסגרות: בתי ספר, אשכולות פיס, מתנסי”ם, ספריות, חברות הייטק ואפילו קניונים.
בתקופת הקורונה רכשו מאיתנו מאות משפחות ערכות של “פיזיקה בסלון” ופעלו באופן עצמאי – בבית או במלונית…
עשרות אלפי ילדים ומשפחות כבר נהנו מערכות הלימוד המושקעות שלנו, שהפכו לשם דבר.
אז אם מישהו אומר לכם שפיזיקה לא יכולה להיות מהנה – כנראה שהוא לא התנסה בערכה של טכנוקט.
אודות טכנוקט
אנחנו אסתר ועקיבא ארבל – מהנדס ומפתחת תכניות לימוד, בהכשרה, ומורים בנשמה. הקמנו את “טכנוקט” בשנת 1996, כמעט בלי שהתכוונו.
הכל התחיל בשנת שבתון – ולא שלנו בכלל. המורה לפיזיקה לקח שנת חופשה. מנהל התיכון ביקש מעקיבא למלא את מקומו. עקיבא, שעבד אז כמהנדס יועץ בוועדות בנייה, ולא ממש אהב את העבודה, חשב שזה יהיה מעניין. מה שהפתיע את המנהל הוא שגם התלמידים פתאום חשבו שזה מעניין: מגמת הפיזיקה בבית הספר הלכה גדלה, ונדמה היה שזה ימשיך כך, עד לשבתון של עקיבא לפחות.
אלא שלמציאות תוכניות משלה. מבצע “ענבי זעם” פרץ, וברגע אחד הכל השתנה: הלילות הפכו לימים, והמקלטים לכיתות. אסתר, שעבדה בחברה למתנ”סים, הציעה לעקיבא להתנדב במתנ”סים בצפון: להכשיר מדריכים, שיעברו במקלטים ויילמדו פיזיקה – דרך משחקים, כמו שרק עקיבא יודע לעשות. וזה עבד – הילדים למדו, נהנו ורצו עוד (מהפיזיקה! לא מהישיבה במקלט…).
אחרי שהמבצע הסתיים, חשבנו שאת הפיזיקה הזו אי אפשר להפסיק (חוק שימור האנרגיה כנראה), ושכדאי להקים חברה שמתמחה בתחום. הקמנו את “טכנוקט” ומאז אנחנו עובדים, יוצרים, משחקים, ולא שוכחים ליהנות.
“טכנוקט” פועלת כבר למעלה מחצי יובל. פעלנו במאות מסגרות: בתי ספר, אשכולות פיס, מתנסי”ם, ספריות, חברות הייטק ואפילו קניונים.
בתקופת הקורונה רכשו מאיתנו מאות משפחות ערכות של “פיזיקה בסלון” ופעלו באופן עצמאי – בבית או במלונית…
עשרות אלפי ילדים ומשפחות כבר נהנו מערכות הלימוד המושקעות שלנו, שהפכו לשם דבר.
אז אם מישהו אומר לכם שפיזיקה לא יכולה להיות מהנה – כנראה שהוא לא התנסה בערכה של טכנוקט.
