מדפסת צבעונית – שילוב של שני ממציאים מהפכניים
גיימס מקסוייל יוני 1923 בני לנדא יוני 1947 מאמר שני בסדרת מדען החודש – יוני מפגש בינדורי של שני ממציאים מהפכניים ב-1861, הפיזיקאי
בין החומות: מחומת נחמיה ל”חומה ומגדל”
חודש אב הוא חודש של זיכרון וכאב, אבל גם של תקווה, בנייה והתחדשות. בחרנו להתמקד בבנייה…
כחמישים שנים לאחר חורבן בית המקדש, בשנת 538 לפנה”ס, הורשו היהודים שהוגלו לבבל לחזור לארץ ישראל – הודות להכרזת כורש, שליט האימפריה הפרסית.
כורש העניק ליהודים את הזכות לעבוד את אלוקים בירושלים, ולנהל בעצמם אוטונומיה יהודית תחת שלטון פקידיו.
בהצהרה, כפי שהובאה בספר דברי הימים, קרא כורש לגולי בבל: “מי בכם מכל עמו ה’ אלוהיו עמו ויעל”.
לאחר ההכרזה, היו מספר עליות [קצת מזכיר את הכרזת בלפור ב-1917]:
העלייה הראשונה – קרויה “עליית ששבצר” על שם מנהיג העלייה שהיה כנראה צאצא של משפחת יהויכין מלך יהודה.
העלייה השנייה – התרחשה זמן קצר לאחר מכן, ובראשה עמדו זרובבל בן שאלתיאל, נכדו של יהויכין מלך יהודה, ויהושע בן יהוצדק שמונה לכהן גדול.
העלייה השלישית – נקראה עליית עזרא, על שם המנהיג עזרא הסופר.
כלכלית – נטל המיסים על היישוב היה כבד מאוד.
ביטחונית – התנכלויות אויבים החריפו, ואף הצליחו לשכנע את השלטון הפרסי להורות על הפסקת הבנייה של חומות ירושלים [בדומה ל”ספרים הלבנים” של הבריטים].
דתית – התרבו מאוד נישואי התערובת בכל המגזרים בעם, דבר שנתפס כאיום קשה על עתידו של העם ותרבותו.
הרקע לבניית החומהנחמיה שימש כשר המשקים בארמונו של ארתחשסתא מלך פרס.
בעקבות שמועות על המצב הביטחוני הקשה בארץ ישראל, ביקש נחמיה מהמלך אישור לעלות ארצה באופן זמני, לבנות ולשקם את חומות ירושלים.
מלך פרס נעתר לבקשתו, נתן לו היתר לכרות עצים, שלח עמו ליווי צבאי, ואף מינה אותו לפחה (נציב המלך) הרשמי של מדינת יהודה.
נחמיה הגיע לירושלים בא’ באב, ולאחר שלושה ימים פתח במבצע מזורז לבניין חומת העיר.
ההיערכות.
הביצוע
בתגובה, נחמיה שילב בין בנייה להגנה – מעין הגמ”ר או כיתת כוננות יישובית:
השלמת הבנייהנחמיה לא היה רק מהנדס או מושל. הוא שילב חזון, ארגון, השראה רוחנית ואומץ מול התנגדות חיצונית ופנימית.
הסיפור מדגיש את הערך של אחדות לאומית, הנהגה מוסרית ובנייה משותפת – ערכים רלוונטיים גם כיום.
חומה ומגדל – פריצת דרך בהתיישבות הציוניתכ-2,500 שנה מאוחר יותר, עם ישראל נדרש שוב לחזון, לאומץ ולמעשה – הפעם בגליל, בעמק ובנגב.
הרקע ההיסטורי“חומה ומגדל” הוא כינוי למבצע התיישבות ציוני יוצא דופן, שבוצע בשנים 1936-1939 על רקע מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט, בתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. הבריטים, שניסו לרצות את האוכלוסייה הערבית שהתנגדה לעליית יהודים ולהתיישבותם, הגבילו מאוד את רכישת הקרקעות והקימו חסמים ביורוקרטיים בפני התיישבות חדשה.
התגובה הציונית: מעשה התיישבותי נועז שהתבצע תוך הסתמכות על חוקים עות’מאניים ישנים שקבעו כי אם הוקם מבנה בתוך יום אחד בלבד – יש לו מעמד חוקי ואין להרוס אותו.
מועד ההתחלההמבצע הראשון התקיים ב-10 בדצמבר 1936, עם הקמת היישוב תל עמל (כיום חלק מניר דוד שבעמק חרוד). ההצלחה הלוגיסטית והמורלית סימנה את תחילתו של מהלך לאומי גורף.
הרעיון היה להגיע בחסות החשיכה למקום, ועד הבוקר לבנות יישוב, שכולל בתוכו חומה ומגדל. המגמה הייתה להקים יישובים באזורי ספר מאצבע הגליל דרך עמק החולה ועמק יזרעאל למישור החוף.
במסגרת מפעל “חומה ומגדל” הוקמו 52 יישובים. כמה סמלי. שוב חוזר המספר 52!!!
החשיבות ההיסטורית
מסר לדור הבאמפעל “חומה ומגדל” אינו רק סיפור של בנייה, אלא מופת של חזון, תעוזה וערבות הדדית. הוא מדגים כיצד רעיון הופך למציאות כשפועלים מתוך אמונה – גם כשיש מגבלות מבחוץ.
בית יהושע – אחד מישובי חומה ומגדלהמושב נוסד ב-כ’ באב תרצ”ח [17 באוגוסט 1938] על ידי חברי תנועת הנוער הציוני “עקיבא” שעלו מפולין.
השם “בית יהושע” ניתן לישוב לזכר יהושע טהון, שהיה אחד ממנהיגי תנועת “הכשרת היישוב” והיה פעיל ציוני מוכר.
אבל איך כל זה מתקשר למדע?בטכנוקט אנחנו מאמינים שהמדע הוא הדרך להבין את העולם – ואת עצמנו בתוכו.
חומה היא לא רק אבן על אבן. היא עוסקת בכוח, ביציבות, בשיווי משקל, בתכנון הנדסי, במערכות הגנה.
מגדל הוא לא רק תצפית – הוא גם מערכת של תנועה, מרכז כובד, לחץ ושיווי משקל.
הבנת העקרונות הפיזיקליים בבניית חומות – בעבר ובהווה – היא גם הבנה של ההיסטוריה. של הזהות. של החזון.
בין אם מדובר בנחמיה, שעמד מול עיר חרבה ובחר לשקם אותה, ובין אם במקימי הישובים של “חומה ומגדל”, זהו אותו דפוס של יצירה מתוך משבר. של תקווה מתוך הרס.
וזה מה שאנחנו רוצים להעביר גם לילדים שלנו:
ללמוד מתוך חוויה.
להבין איך כוח, שיווי משקל, יציבות וחזון – בונים לא רק מבנים פיזיים אלא גם חברה.
לגלות שפיזיקה היא לא רק נוסחאות – היא סיפור, היא ערכים, היא דרך לראות את העולם.
לסיום, צפו בסרטון והתנסו בעצמכם בשאלה:
המשיכו יחד אתנו לגלות את הדברים המופלאים גיימס מקסוייל יוני 1923 בני לנדא יוני 1947 מאמר שני בסדרת מדען החודש – יוני מפגש בינדורי של שני ממציאים מהפכניים ב-1861, הפיזיקאי
STEM בטכנוקט רציונל בעבר הרחוק היו רוב המדענים “אנשי אשכולות”. פיתגוראס היה מתמטיקאי, פיסיקאי, עסק במוסיקה, עסק בחינוך לאורח חיים בריא ועוד ועוד. ליאונרדו דה
יש לכם בקשות מיוחדות? השאירו פרטים ונחזור אליכם
© כל הזכויות שמורות לטכנוקט.
* את התמונות נעלה לאתר או לפייסבוק של טכנוקט.