מסע מדעי בלוח העברי לחודש מרחשון
הפעם לא נעסוק באירוע מסוים אלא במשמעויות פילוסופיות של לוח השנה העברי.
כי היא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם [דברים פרק ד פסוק ו]
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן:
מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות [עונות השנה, חודשים ושנים] –
שנאמר: ‘ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים’ [גמרא שבת עה א].
ישנן סוגיות הלכתיות ומדרשים רבים העוסקים בקביעת לוח השנה.
למה מייחסים חשיבות כל כך גדולה לקביעת לוח השנה?
קביעת זמן התחלת החודש – קידוש החודש – היא המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל כעם, לקראת היציאה ממצרים.
מצווה זו מבטאת את התחלת היציאה מעבדות לחירות.
זמנו של העבד אינו בשליטתו. האדון קובע מה הוא יעשה בכל רגע נתון.
השליטה בזמן היא אחד המאפיינים של בן החורין.
בימינו יש לוח שנה קבוע. אפשר לדעת מראש באיזה יום יתחיל חודש מסויים, מתי יחולו חגים או צומות גם בעוד שנים רבות.
בעבר היו קובעים בכל חודש מחדש מתי מתחיל החודש ובהתאם לכך – מתי יחול החג או הצום באותו חודש.
מי היה קובע את מועד תחילת החודש ואיך?
על כך יש תשובה במדרש:
“אמר ר’ יוחנן כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא לומר [ושואלים] אימתי ראש השנה ואימתי יום הכפורים?
הקדוש ברוך הוא אומר להם: לי [אותי] אתם שואלים? אני ואתם נלך אצל בית דין של מטה!”…
הסמכות לקבוע את ראש החודש ניתנה לבית הדין הגדול – הסנהדרין – שישב בירושלים.
איך היו חכמי הסנהדרין קובעים מתי ראש חודש? מתי מתחיל החודש החדש?
חכמי הסנהדרין היו בקיאים באסטרונומיה והיו יכולים לקבוע מתי המולד על פי חישובים.
כך עשה הלל נשיאה – כשקבע את לוח השנה העברי הקבוע.
ובכל זאת, חכמי הסנהדרין הקפידו לקדש את החודש על פי עדים.
איך זה היה?
מי שראו את המולד מיהרו לירושלים והעידו בפני הסנהדרין.
אם עדותם נמצאה מהימנה ומדויקת היו חכמי הסנהדרין מכריזים על החלת החודש החדש.
במסכת ראש השנה מסופר על דרכים שונות שבהן עודדו את האנשים שראו את המולד לבוא ולהעיד:
חָצֵר גְּדוֹלָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וּבֵית יַעְזֵק הָיְתָה נִקְרֵאת,
וּלְשָׁם כָּל הָעֵדִים מִתְכַּנְּסִים, וּבֵית דִּין בּוֹדְקִין אוֹתָם שָׁם.
וּסְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹשִׂין לָהֶם, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִין לָבֹא.
אפילו אם אושרה עדותו של הזוג הראשון ויכלו לקדש את החודש:
וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָם רָאשֵׁי דְּבָרִים,
לֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן,
אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא.
מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג, וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹד. [כי כבר לא היה צורך בעדותם]
שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים, נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא.
למה, לדעתכם, היה חשוב כל כך לקדש את החודש על פי עדים ולא על פי הידע האסטרונומי של חכמי הסנהדרין?
למרות האמור לעיל, חכמי הסנהדרין לא היו מקבלים את העדויות באופן אוטומטי.
במסכת ראש השנה מתואר:
כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים? היו שואלים אותם:
אֱמֹר, כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה? לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמַָּה? לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ?
במידת הצורך – היו משתמשים באמצעי המחשה [כשם שעשה הקב”ה למשה]:
דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנוֹת הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּטַבְלָא וּבַכֹּתֶל בַּעֲלִיָּתוֹ, שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת, וְאוֹמֵר:
הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה?
אתם רוצים לדעת עוד? רוצים להכיר מושגים נוספים הקשורים ללוח העברי? להבין את השילוב בין הידע המדעי על גרמי השמיים לבין לוח השנה העברי?
אנחנו מציעים לכם את הערכה המיוחדת של טכנוקט “עשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו” .
ועכשיו – לכבוד חודש מרחשון – במחיר מיוחד לעוקבים אחר הפינה הזו .
למימוש ההטבה הקלידו “לקוח מתמיד” בעת התשלום .