מס’ התכנית בגפ”ן – 14015
תלמודו בידו
האם מותר לפתוח מקרר חשמלי בשבת?
ר’ שלמה זלמן אוירבך – מי שהיה ראש ישיבת “קול תורה”, בירושלים – כתב קובץ מאמרים בענייני חשמל בשבת: “מאורי האש”.
בפתיחה לדיון בנושא פתיחת מקרר בשבת הוא כותב:
“לתועלת המעיינים אקדים לבאר בקצרה את התהליך של מחזור הקירור והפעלת המנוע. עקרונות הקירור הם: …”
כאן מציג הרב בצורה מפורטת מה קורה מבחינה מדעית וטכנולוגית כאשר פותחים את המקרר.
רק לאחר מכן הרב פוסק בסוגיה ההלכתית של פתיחת מקרר בשבת.
ישנן סוגיות טכנולוגיות, שלא היו מוכרות בזמן התלמוד [לדוגמה: חשמל בשבת] ויש להבין את הפן המדעי-טכנולוגי כדי להבין את ההלכה שנפסקה.
ישנן סוגיות תלמודיות שקשה להבין אותן, אם לא מבינים גם את הפן המדעי או הטכנולוגי.
שילוב של שני התחומים מאפשר הבנה טובה יותר של שניהם.
בקטגוריה הנוכחית יש מספר פעילויות המשלבות תלמוד והלכה עם מדע וטכנולוגיה.
לכאורה, הלכה יהודית ומדע שייכים לעולמות נפרדים – האחד עוסק ברוח ובמצוות, והשני בחומר, ניסויים וטכנולוגיה.
אך כבר מימי חז”ל, אנו רואים קשר עמוק בין עולמות אלו: התלמוד לא רק מגיב למציאות המדעית – אלא מתחשב בה, חוקר אותה ומשתמש בה כדי לקבוע הלכות.
בתלמוד ישנם דיונים רבים על תופעות טבע לצורך קביעת הלכות. לדוגמה:
- שעות זמניות – קביעת זמני תפילה לפי אורך היום, המשתנה לפי עונות השנה. מ ועדים בערב חג הפסח, בצומות שוניםץקידוש החודש – מבוסס על תצפיות אסטרונומיות של מולד הירח.
- עיבור השנה – שילוב חודש נוסף בלוח העברי כדי להתאים את המחזור הירחי לעונות השנה (מחזור השמש).
בעת המודרנית, שאלות הלכתיות רבות עולות בעקבות טכנולוגיות חדשות. כך למשל, הרב שלמה זלמן אויערבאך ז”ל, מגדולי פוסקי ההלכה בזמננו, עסק רבות בשאלות כמו:
- מכשירי שמיעה בשבת – והתיר במקרים מסוימים שימוש בהם, כדי לאפשר שייכות לתפילה ולסביבה.
- כסאות גלגלים ממונעים – דיון הלכתי מעמיק בהפעלת מנועים חשמליים בשבת עבור נכים.
גם מכון צומת עוסק בפיתוח פתרונות טכנולוגיים-הלכתיים, כמו מעליות שבת, דלתות אוטומטיות כשרות, מזרקים עם מנגנון פעולה שבתית, ועוד.
בסופו של דבר, הקשר בין הלכה למדע אינו רק תגובה למציאות – אלא ביטוי לגמישות ההלכה, לרצון להקל מבלי לעבור על התורה, ולשילוב בין ערכים, מסורת וחיים מודרניים.
למי מתאימות הערכות של תלמודו בידו?
התוכנית נולדה בשנת 2014, כחלק מפרויקט חדשני שנועד להכניס לימודי ליבה לתוך תלמודי תורה חרדיים, תוך שמירה על אופיים הרוחני.
התוכנית היתה במימון משותף של עמותת “קדימה מדע” ושל המחלקה לחינוך חרדי בעיריית ירושלים.
ייחודה של התוכנית היה בשילוב דיונים הלכתיים ותופעות טבע: נושאים כמו שעות זמניות, קידוש החודש, ועיבור השנה שולבו בהבנה מדעית של אסטרונומיה, פיזיקה ותנועה. גם נושאים מודרניים כמו חשמל בשבת ומכשירים רפואיים קיבלו מענה – כך שהתלמידים למדו מתוך גישה משלבת, מעשירה ומאוזנת.
תוכנית הלימודים היתה תלת שנתית והיא הותאמה לתוכנית הלימודים הפורמלית של משרד החינוך. התכנים ההלכתיים נבחרו בהתאמה לתוכנית זו: חשמל, מעברי אנרגיה וכו’.
המורים בתוכנית לא היו מורים “חיצוניים” – אלא “מלמדים” מתוך המערכת, שהוכשרו על ידי עקיבא ארבל, מנכ”ל טכנוקט, בעצמו בוגר 8 שנות לימוד בישיבות ליטאיות ותלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ”ל. עקיבא, שהוא גם מהנדס מוסמך, הביא עמו ידע רחב הן מהעולם התורני והן מהעולם המדעי.
בתחילה, כ־1500 תלמידים למדו בתוכנית בהצלחה, אך התנגדות אידיאולוגית מהפלג הליטאי הובילה לפרסום פשקוויל שטען שהתלמידים “נהנים יותר מדי”. למרות זאת, מוסדות כמו תלמודי התורה של “המעיין התורני” בירושלים, צפת וקריית גת המשיכו ללמד את התוכנית עד לסיום התקצוב.
כיום, הערכות נלמדות גם בחטיבות ביניים של ישיבות בני עקיבא ואולפנות, והן מתאימות לכל מוסד תורני המחפש חיבור משמעותי בין מדע, הלכה, ועולמם של תלמידים דתיים – מתוך שמירה על מסורת, חדשנות וערך חינוכי גבוה.
בתקופת הקורונה הותאמו הערכות לשימוש ביתי והן נמכרות בהצלחה למשפחות בציבור הדתי-לאומי ואפילו למשפחות בציבור החרדי.
לאילו חוקים מדעיים נחשפים בערכות תלמודו בידו?
ערכות הלימוד של “תלמודו בידו” מציעות גישה ייחודית לשילוב בין תורה למדע, ומאפשרות לתלמידים לצלול לעולם הפיזיקה והטכנולוגיה – תוך שמירה על ההקשר ההלכתי והתורני. כל ערכה מתמקדת בנושא מדעי מרכזי, ומציגה אותו דרך פריזמה של למידה חווייתית וחקר אישי.
במערכת “עשה ירח למועדים”, נחשפים התלמידים לעקרונות אסטרונומיים בסיסיים: תנועת השמש, הירח וכדור הארץ, מופעי הירח והשפעתם על לוח השנה היהודי. נלמד הקשר בין מחזורי הירח לבין קביעת החודשים, כמו גם השפעת השמש על עונות השנה. אחת הסוגיות המרכזיות היא עיבור השנה – פתרון יהודי עתיק לפער שבין שנת הירח לשנת החמה.
בערכת “חשמל ומגנטיות”, הילדים חוקרים את חוקי המגנט, מבינים מהו מעגל חשמלי, מה ההבדל בין מוליך ומבודד, בונים מערכות עם נורות להט ו-LED, ומתנסים ביצירת שדה מגנטי ואלקטרומגנטיות.
בנושא כוחות ותנועה, נלמדים חוקי ניוטון, עקרונות של כבידה, עילוי וחיכוך, ואיך ניתן להשפיע על תנועה באמצעות עיצוב והתאמה של מבנים.
בערכה העוסקת במזבח העולה, נעשה חיבור יצירתי בין מבנה בית המקדש לבין עקרונות של מישור משופע ומעברי אנרגיה – מאנרגיית גובה (כובד) אל אנרגיית תנועה.
בכל הערכות משולבת גם המתמטיקה: מדידות, חישובים, ייצוג גרפי ואפילו פירוק וקטורים. STEM מושלם
באמצעות כל הערכות האלו, התלמידים לא רק לומדים מדע – אלא גם מבינים איך הוא משתלב בעולם היהודי, בלוח השנה, במבנים מהמקרא ובשאלות הלכתיות. הלמידה מעוררת סקרנות, עומק והנאה – והופכת את הפיזיקה לדבר חי, רלוונטי ומחובר לזהותם.
אילו סוגי הלכה לומדים להכיר בערכות תלמודו בידו?
העידן המודרני הביא עמו פריצות דרך מדהימות ברפואה: השתלות איברים, טיפולים כימיים, מכשירים חכמים, ובינה מלאכותית. אך כל חידוש כזה מביא עמו שאלות הלכתיות עמוקות, במיוחד בהקשר לשבת: מצבי פיקוח נפש ושימוש בחשמל.
ביהדות, פיקוח נפש דוחה שבת, ולכן חובה – במקרה של צורך רפואי – לחלל שבת כדי להציל חיים. אולם, השאלה היא: מה נחשב פיקוח נפש? מתי מותר להשתמש במכשירים חשמליים? ואיך אפשר לעשות זאת בצורה שתשמור על קדושת השבת ככל האפשר?
מכון “צומת”, מהגופים המובילים בתחום הזה, פיתח עשרות פתרונות:
- מזרקים חשמליים עם מנגנון שבת שמבצע את הפעולה באופנים עקיפים (גרמא).
- מוניטורים רפואיים שניתן להשתמש בהם גם בשבת ללא חילול הלכתי.
- חיישנים למיטות חולים שמדווחים מבלי להפעיל זרם ישיר.
פוסקים כמו הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב נויבירט התייחסו בהרחבה לנושאים אלה, בניסיון לדייק בין שמירה על שבת לבין חשיבות ההצלה והרפואה. ההלכה אינה מתנגדת לטכנולוגיה – להפך, היא רואה ברפואה שליחות, כל עוד היא נעשית בזהירות ובשיקול דעת.
ערכות תלמודו בידו בנויות על בסיס ההלכתי במקורות היהודיים השונים – מימי התלמוד ועד לימינו.
לדוגמה: כל הערכות בנושא שבת – תרמוסטט, דלת אינטרקום ועוד – בנויות על בסיס ספרו של הרב אויערבאך: מאורי אש”.
שאלה? מידע נוסף? הזמנת שירות? צרו קשר
