הרומאים צרו על ירושלים במשך 3 שנים בסה”כ. את המצור התחיל אספסיינוס. אך בשלב מסוים המלחמה הוקפאה.
החלק הקשה של המצור התחיל בשנת 70 לספירה על ידי טיטוס, בנו של אספסיינוס.
טיטוס צר על העיר במשך מספר חודשים, ולבסוף – הבקיע את החומה, העלה את ירושלים באש והחריב את בית המקדש השני, בתשעה באב בשנת 70 לספירה.
ירושלים היתה מוקפת בשלש חומות, זו לפנים מזו, שנבנו בתקופות שונות.
לרומאים היה “נשק שובר חומה” – איל ברזל – גוש ברזל ענק, שנגח בחומה ופרץ בה פירצה.
אבל, הצבה של מתקן כבד כזה לוקחת זמן. והיא מתבצעת “מתחת לאף” של המורדים היהודים. המורדים עמדו על החומה ירו ברומאים חיצים, ושפכו על ראשיהם שמן רותח.
כדי לאפשר לחיילי הלגיון הרומאי להציב את איל הברזל צמוד לחומה, הרומאים יצרו מסך ארטילרי: הם הפגיזו את היושבים בתוך החומות במטר של פגזים שנורו מבליסטראות.
בליסטרה היא תותח שיורה “נשק קר” – אבנים. (להבדיל מתותח שיורה פגזים עם “אבק שריפה” – ונקרא “נשק חם”).
המפגיזים היו חיילים של “הפלוגה המסייעת”.
טיטוס הציב את הפלוגה המסייעת מחוץ לחומה השלישית במרחק גדול.
מה שמדהים הוא עוצמת הבליסטראות!
ניתוח הממצאים העתיקים
ד”ר רינה אבנר מיטיבה לסכם את הממצאים:
במגרש הרוסים נמצאו שרידים של החומה השלישית – במרחק של 2 ק”מ בקו אווירי מהר הבית.
במגרש הרוסים נמצאו 70 אבני בליסטראות. משקל כל אחת – 26 ק”ג.
אבנים זהות התגלו במצודת אנטוניה שמצפון להר הבית, שם התנהלו קרבות עזים בין היהודים הנצורים, ובין הרומאים התוקפים.
קל להוכיח שמקור האבנים בשני המקומות הללו הוא אותו מקור, בגלל המבנה שלהן – האבן מסותתת בצורת כדור, כדי שבמעופה אל עבר המטרה, האוויר לא יסיט אותה ממסלולה.
הימצאותן של האבנים בשני המוקדים הללו, הביאה את החוקרים להשערה, שהאבנים נורו ממגרש הרוסים, ופגעו בהר הבית.
מומחים לבליסטיקה חישבו ומצאו שכל אבן כזו היתה צריכה להיות משוגרת במהירות של עשרות ק”מ לשעה, כדי שמסה כזו תגיע אל המטרה – מצודת אנטוניה, שמצפון להר הבית.
יש חוקרים הטוענים, שאת השם המציאו התותחנים של טיטוס, שסחבו את האבנים הכבדות ממחסן התחמושת עד לבליסטראות. החיילים קיטרו ואמרו “אנחנו הרוסים מהסחיבה של האבנים הכבדות…”
יש חוקרים הטוענים שאת השם המציאו דווקא החיילים הרומאים שנלחמו במצודת אנטוניה עם היהודים הנצורים. כי לפעמים – התותחנים של טיטוס פספסו קצת, ובמקום שהאבנים יפלו על ראשי הנצורים, הן פגעו דווקא בחיילים הרומאים, עד שהם צעקו לתותחנים “די! אנחנו הרוסים מכם. אולי תכוונו טוב יותר?”
כך או כך, מאז נקרא אזור השיגור “מגרש הרוסים”.
